החתול של שרדינגר והיטל השבחה לתכנית מתאר כוללנית

החתול המסכן בניסוי של שרדינגר מוכנס לקופסה אטומה עם כמוסת רעל שתתפרק רק אם אטום בודד שהוכנס גם הוא לתיבה יתפרק וזאת בהסתברות של 50% .עד שלא פותחים את הקופסא לא יודעים אם החתול חי או מת ולכן החתול נמצא במצב פרדוקסלי של "חצי חי וחצי מת".

בדיוק במצב זה נמצא גם היטל ההשבחה לתכנית המתאר הכוללנית שהוא לא ידוע עד לפתיחת הקופסא הלא הוא ביצוע מימוש לפי תכנית מפורטת מכח התכנית הכוללנית.

ברגיל ניתן לדעת בוודאות כמעט מלאה מה יהיה היטל ההשבחה לתכנית בנין עיר אם מכח מקרים דומים או מתוך חוות דעת שהכינה הוועדה המקומית לבקשת החייב. תכנית מתאר כוללנית היא גם וגם. תכנית שאינה חייבת בהיטל השבחה במכר עד לאישור ומימוש תכנית מפורטת וגם תכנית החייבת לכאורה בהיטל השבחה לאחר מימוש לאחר תכנית מפורטת. כלומר אותה תכנית ממש-מתאר כוללנית היא בדיוק כמו החתול המסכן של שרדינגר -חצי מתה ביחס להיטל השבחה וחצי חיה ביחס להיטל השבחה.

ניחא, אם היינו עוסקים בשאלה תיאורטית אם החתול חי או מת. הבעיה שאנו עוסקים בבעיה מעשית שמעסיקה מאות ואלפי מוכרים וקונים בשוק המקרקעין שתיקון 126 הכניס אותם לפעילות בתנאי אי וודאות גבוהים ולא הכרחיים.

אפילו יבקש מוכר נכס מקרקעין לקבל שומת השבחה לפי התכנית הכוללנית מהוועדה המקומית היא תסרב כי לגביה התכנית אינה חלה (החתול מת) לנושא היטלי השבחה.

מדובר במצב שהוא כשלעצמו לא בריא , בלשון המעטה, לשוק המקרקעין שאמור לפעול בתנאי וודאות, לפחות ביחס לעבר.

בדיוק למטרה זו פותח על ידי מודל לחישוב התמורה שראוי לשלם כאשר נערכת עסקה כאשר תכנית המתאר הכוללנית בתוקף ואין עדין תכנית מפורטת.

המודל מאפשר עריכת תחשיבים לא מסובכים לאמידת הסכום שראוי לשלם במקרה של חוסר וודאות שיצר תיקון 126 ביחס לתכנית מתאר כוללנית.

 

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים