היטל השבחה - פטורים

אם שווי נכס עלה כתוצאה מאישור תכנית/ מתן הקלה/ התרת שימוש חורג, חלה חבות בהיטל השבחה. סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית, מעניק פטור מהיטל השבחה על דירת מגורים ששטחה אינו עולה על 140 מ"ר. ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה, הרי שפסיקת בית המשפט בעניין פטור זה, אינה אחידה.

בכתבה זו, נדון בפס"ד עמ"נ 877-09-14 יוספיאן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון. להלן השתלשלות האירועים: המערערים הם לטענתם חלק מבעלי הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 138 בגוש 6414 ברמת-השרון (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין חלות 3 תכניות משביחות, כתוצאה מהתכניות הללו, ניתן לבנות על המקרקעין בניין ובו 38 דירות.

ביום 2.2.2012, הוציאה הוועדה המקומית שומות היטל השבחה על המקרקעין

ביום 13.11.2012 – דהיינו כתשעה חודשים לאחר הוצאת השומות, ועוד בטרם ניתן היתר הבנייה שהתבקש על ידי המערערים, הגישו המערערים לוועדה המקומית בקשות למתן פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג)(1).

ביום 3.10.2013 (כמעט שנה לאחר הגשת הבקשה לפטור), השיבה הוועדה המקומית בשלילה לבקשות הפטור. בינתיים שילמו המערערים את היטל ההשבחה תחת מחאה כדי לא לעכב את הוצאת היתר הבנייה .

ביום 14.11.2013 הגישו המערערים את העררים על החלטת הוועדה המקומית (שהדיון בהם אוחד) לוועדת הערר לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה (להלן: "ועדת הערר").

בהחלטה מיום 28.4.2014 דחתה ועדת הערר את העררים . הוועדה קבעה כי יש לדחות את העררים על הסף, הן מחמת האיחור בהגשתם, והן משום שלא הוכחו זכויותיהם של חלק מהמערערים במקרקעין נשוא ההיטלים בעת אישורן של התוכניות המשביחות.

עניינו של הערעור נושא כתבה זו (שהוגש ביום 1.9.2014), הוא ההחלטה של ועדת הערר. יובהר כי הערעור הוגש מלכתחילה לבית-המשפט המחוזי מרכז, והועבר לדיון לפניי כב' השופטת רות רונן ביום 6.11.2014.

מהו המועד בו יש להגיש בקשה לפטור מהיטל השבחה?

הוראת ס' 14(א) לחוק אינה חלה כפשוטה על הגשת בקשה לפטור. מבחינת לשון החוק, ס' 14(א) לתוספת השלישית מתייחס ללוח הזמנים לגבי מי שמבקש "לערור על שומה" לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה. המערערים במקרה דנן לא ביקשו לערור על השומה – אלא ביקשו קודם לכן פטור מתשלום ההיטל, לאור טענתם כי תנאי ס' 19(ג)(1) לתוספת השלישית חלים עליהם.

כאשר נישום מבקש פטור מהיטל השבחה, הרי שעצם הטלת ההיטל, ויתכן שאף שיעורו, עשויים לא להיות שנויים כלל במחלוקת. כאמור – במקרה כזה, טענתו של הנישום אינה מכוונת כלפי עצם ההיטל, אלא כלפי החובה שלו עצמו לשלם אותו, לאור טענתו כי הוא זכאי לפטור מכוח ס' 19(ג)(1) שכן נסיבות הסעיף חלות עליו.

חוק התכנון והבנייה אינו קובע באופן מפורש לוח זמנים להגשת בקשה לפטור מהיטל השבחה. מהחלטתה של הוועדה המקומית עולה כי גישתה היא כי את הבקשה לפטור היה על המערערים להגיש תוך 45 יום ממועד קבלת השומה, וכי משהם לא עשו כן, הפך חיובם לחלוט. מנגד, עמדת המערערים היא כי מדובר בח?ס?ר (לקונה), שהמחוקק הוא שצריך להשלימו, וכי ההסדר הנכון שאותו צריך המחוקק לקבוע הוא כי את בקשת הפטור יש להגיש תוך 45 יום לאחר קבלת היתר הבנייה למקרקעין, בהנחה שהיתר זה כולל דירת מגורים.

השופטת סברה כי העובדה שלא נקבע לוח זמנים מפורש במסגרת החוק להגשת בקשה לפטור, אין פירושה כי ניתן להגיש בקשה כזו בכל עת, ללא כל מגבלה. קביעת לוחות זמנים "סבירים" לפנייה לרשות, ניתן לעשותה גם כאשר המחוקק אינו מגדיר לוחות זמנים ספציפיים, מה עוד שכפי שנראה, במקרה דנן ניתן להקיש מהוראות החוק ביחס ללוח הזמנים הסביר לפנייה שכזו.

סיכומה של נקודה זו – המערערים הגישו את הבקשה לפטור באיחור, תוך שהשתהו מעבר למועד הסביר בו היה עליהם להגישה.

ככל שמדובר בחובות לרשויות המס, כאשר חולף פרק הזמן במסגרתו יכול הנישום להעלות טענות נגד החיוב שלו (השגה, ערר או טענה לפטור), הופך החיוב במס לחלוט וסופי, והנישום אינו יכול עוד לתקוף את חיובו לשלמו.

כך נקבע בין היתר בע"א 267/68 עוזרי נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד כב(2) 711, 717 (1968) כי:

"הגבלתו של האזרח בזמן הגשת עררו על חיובו במס, פירושה – מבחינת הרשות המקומית – שמשעבר זמנה של הגשת הערר, ולא הוגש ערר, זכאית הרשות המקומית לראות את השומה הנדונה כסופית; ועל כן יש לראות באי הגשת ערר במועדו הקבוע בחוק, משום הודאה מכללא מצד האזרח שנדרש לשלם, בחבותו לשלם".

משהמערערים במקרה דנן השתהו בהגשת בקשת הפטור לוועדה המקומית מעבר ל-45 ימים מיום קבלת השומה בלא שניתן על ידיהם הסבר מניח את הדעת לאיחור המשמעותי הזה, די בכך כדי להביא לקביעה כי חיובם בהיטל היה מוצדק, וכי לכן בדין קבעה ועדת הערר שיש לסלק את הערר שהוגש על ידיהם על הסף. 

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים