התיישנות - היטל שבחה

החייב בהיטל ההשבחה הוא מי שהיה בעל המקרקעין ביום אישור התכנית. טוב יעשה קונה זכות במקרקעין, בחוזה בו בעל המקרקעין לקח על עצמו תשלום היטל ההשבחה, אם ידווח על העסקה כדי ליידע הועדה המקומית לעניין שומת היטל ההשבחה.

סיפור המעשה הוא כך:

פלוני רכש בשנת 1992 מקרקעין כאשר הוסכם כי היטל ההשבחה ישולם על ידו של הקונה. העסקה לא דווחה לרשות המוסמכת (לא ע"י הקונה ולא ע"י המוכר) ומשכך לא הוצאה דרישת תשלום לחייב בהיטל ההשבחה (עפ"י הדין מוכר המקרקעין הוא החייב בהיטל השבחה גם כאשר נקבע בהסכם כי היטל ההשבחה ישולם ע"י הקונה מדובר בהסכמה חוזית).

פלוני עתר בטענה כי משלא הוצאה דרישת תשלום במועד חלה התיישנות על זכותה של הוועדה המקומית לגבות את היטל ההשבחה מהמוכר ו/או מהקונה.

בית המשפט קבע כי המוכר הוא החייב בהיטל השבחה עפ"י דין וכי כל הסכם שנערך בין המוכר לקונה הינו חיוב חוזי שאין בכוחו לשחרר את המוכר מחובת תשלום היטל ההשבחה.

עוד נקבע כי עפ"י הדין חובתו של המוכר לדווח מפורשות על העסקה לוועדה המקומית לתו"ב ומשלא עשה כן אין הרשות יכולה לדעת על העסקה ולכן לא חלה התיישנות.

לאור האמור לעיל גם במקרה בו לוקח על עצמו הקונה לשלם תשלומים בהם חייב המוכר יש לתת את הדעת לעניין הדיווח לרשויות המוסמכות ולקבלת האישורים הדרושים לרשם המקרקעין שכן גם עפ"י חוק המקרקעין סעיף 7 – גמר עסקה: "עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום,...".

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים