שימוש חורג כשימוש ביניים

בית המשפט המחוזי ולאחר מכן בית המשפט העליון קבע כי שימוש ביניים כחניון חייב בהיטל השבחה אף במקרה בו שווי המקרקעין בשימוש המיטבי גבוה יותר.

מדובר במקרקעין בייעוד מגורים ומסחר אשר אושרה בהם בקשה לשימוש חורג כחניון לתקופה של 5 שנים. הוועדה המקומית דרשה מבעל ההיתר תשלום היטל השבחה בגין השימוש החורג המהווה כאמור שימוש זמני. בעל ההיתר טען כי השימוש החורג כחניון אינו השימוש המיטבי ומשכך לא קיימת השבחה.

בית המשפט המחוזי קבע כי לצורך חישוב שווי המקרקעין במצב הקודם אין להביא בחשבון שווי למגורים ולמסחר אלא מצב של אי שימוש שכן מדובר בתקופת ביניים שעד לאישור תכנית בניה והאלטרנטיבה האחרת לשימוש במקרקעין כחניון היא אי שימוש כלל ומכן ההשבחה.

על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון שנדחה הן לגופו של עניין והן בשל הקביעה כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים של "בקשת עירור בגלגול שלישי".

לסיכום: בית המשפט הכריע כי חלה השבחה בעת אישור השימוש החורג מתוך ראייה כלכלית כאשר השימוש החורג הינו שימוש נוסף המתווסף לתקופת הביניים ולכן משביח את המקרקעין. מעניין יהיה להשליך מהחלטה זו על מקרקעין אחרים בהן אושרו תכניות משביחות ומתקיימים בהם שימושי ביניים למגורים, תעשייה או מסחר שניתן להם היתר בעבר ועם מתן תוקף התכנית הפכו לשימושים חורגים.  

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים