פס"ד זיאד חמיאסי - הרחבת הפטור מהיטל השבחה במגורים

 

פסק דין זה הינו ערעור על החלטת בימ"ש מחוזי שקבע כי המערער, שהקים את בית המגורים שלו על מגרש ריק, אינו זכאי לפטור (היחסי) מהיטל השבחה שבסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התו"ב, בנוגע ל 120 מ"ר מהיקף הבנייה שאושרה לו (350 מ"ר)  לבניית בית מגורים.

בפסיקה הרלוונטית עד לפסק דין זה  היה נהוג כי הפטור יקבע בהתאם ללשון סעיף 19(ג)(1) לחוק התו"ב, הפטור מתייחס רק לבניה או הרחבה של דירה במקום ששימש כבר (בעבר) כדירה ולא בדירה שנבנתה מלכתחילה על מגרש ריק. אלא שצמצום זה, יסודו בטעות דפוס שאירעה בנוסחו המקורי של תיקון מס' 20 לחוק (אשר עליו הסתמכו בענין צרי) ואשר תוקנה זמן קצר מאוד לאחר מכן. כאשר הנוסח הנכון, ומלכתחילה, היה והינו "מקרקעין שישמשו" (ולא כפי שנכתב במקור בטעות "ששימשו"). לאור זאת, הרי שברמת הפרשנות הלשונית, "הבניה" המזכה בפטור מתייחסת גם לבנייה על קרקע שטרם נבנתה קודם לכן. מסקנה אחרת תהיה מנוגדת לפרשנותו הלשונית של הסעיף, כפשוטו וכמובנו.

בנוסף, פרשנות לשונית זו, מתיישבת גם עם הפרשנות התכליתית שביסוד הפטור. מכאן שדין הערעור להתקבל והמערער זכאי לפטור ביחס לדירת המגורים שהקים על המקרקעין עד לשטח כולל של 120 מ"ר, וזאת בכפוף לאמור בהוראות סעיף 19(ג)(2) לתוספת השלישית לחוק.

ביהמ"ש הדגיש כי אין בפסיקה זו כדי לשנות מאומה ממסקנת ענין צרי ביחס לפרשנותו של סעיף 19(ג)(1) בסוגיה שהתעוררה באותו העניין (ריבוי הדירות הנבנות). אין בהם גם לשנות מבחינת התכלית החקיקתית של סעיפי הפטור שבתוספת השלישית והפירוש המצמצם המתבקש לאותם הסעיפים כל אימת שפירוש שכזה מתבקש מנוסח הכתוב או שיש לו אחיזה בת ממש בו.

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים