תחנות דלק על קרקע חקלאית עע"ם 2528/02

 

ס' 62א(א)(10) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) מרחיב את גדרי סמכותה של ועדה מקומית לתכנון ובנייה ומסמיך אותה לדון ולאשר תכניות להקמת תחנות תדלוק באזורים המיועדים בתכנית לתעשייה, מסחר, חקלאות, משרדים אחסנה וחנייה. הדיון נסב אודות השאלה האם סמכות זו אוצרת בקרבה גם סמכות להקנות אחוזי בנייה או להגדיל אחוזי בנייה, הנדרשים לצורך הקמה כזו, במקום שהם אינם נתונים לפי תב"ע תקפה החלה על השטח או שמא מוגבלת סמכות הוועדה לאשר תכניות להקמת תחנות תדלוק בתנאי מוקדם כי הוקצו לכך אחוזי הבנייה הנדרשים בתכנית התקפה החלה על המקום, ומקום שתכנית כזו אינה מקנה אחוזי בנייה הנדרשים להקמה, הסמכות להקנותם נתונה, כבעבר, בידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי:

נדרש איזון בין שיקולים נוגדים שבאינטרס הציבורי: שיקול השמירה על התשתית הנורמטיבית הבסיסית של התכנון המכוונת לכך שהגדרת שטחי בנייה והיקף הבנייה תימצא בידי גוף התכנון המחוזי ותוכרע על-ידו לפי שיקולי תכנון אזוריים כוללים שביסודם גורמים שבאינטרס הציבור, המבקשים לאזן בין האזורים המבונים לשטחי הטבע, הנוף והחקלאות. מנגד עומדים שיקולי היעילות והקלת המעמסה על גופי התכנון המחוזיים ע"י העברת סמכויות מסוימות בדרך זהירה ומדודה לוועדה המקומית. האיזון בין כוחות אלה מצדיק מסקנה כי הסמכות לאשר הקמת תחנת דלק, הנתונה לוועדה מקומית בס' 62א(א)(10) לחוק היא במקום בו יש זכויות בנייה המאפשרות הקמת תחנה גם אם נדרשת לצורך כך הוספת ייעוד שאינו מצוי בתכנית הקיימת. לא כך הדבר, במקום שהתכנית הקיימת לא כוללת זכויות בנייה כלל או שהזכויות המוקנות בה אינן בהיקף מספיק הנדרש להקמת התחנה. במצב דברים זה, הוועדה המחוזית היא המוסמכת להחליט האם יש להעניק באזור זכויות בנייה לצורך הקמת תחנת דלק, לפי שיקולי תכנון כלליים ומדיניות תכנונית רחבת-מבט.

משילוב הוראות תכנית המיתאר הארצית לתחנות תדלוק, תמ"א 18, שינוי מס' 2, תשנ"ו-1996 עם ס' 62א(א)(10) לחוק עולה כי ניתנה לוועדה המקומית סמכות לאשר תכנית להקמת תחנת דלק גם אם פירוש הדבר הוספת יעוד למקרקעין שלא נכלל במסגרת ייעודים ספציפיים שפורטו בתכנת הקיימת. יחד עם זאת, אין בידי הועדה המקומית להחליט על היקפי בנייה שאינם מעוגנים בתכנית הקיימת. מכאן, שבאזורים שנועדו לבנייה ליעודים שונים מסוימים, הוועדה המקומית תוכל לאשר הקמת תחנות דלק במסגרת היקפי הבנייה הנתונים לפי התכנית הקיימת. הסתברות זו קיימת לגבי אזורי תעשייה, מסחר ומשרדים, ואפשר אף באזורים חקלאיים, מקום שהותרה בהם בנייה בתכנית תקפה ומאושרת. לעומת זאת, באזור בו התכנית הקיימת אינה מעניקה זכויות בנייה כלל, או כאשר היא מעניקה זכויות בנייה חלקיות שאינן מספיקות לצורך הקמת תחנה, הוועדה המחוזית היא המוסמכת להחליט ולדון בענין זה.

 
בניית אתרים Interdate LTD קידום אתרים